מאי 302017
 

(רוטרדם, מאי 2017)

 

חג השבועות שהגיע לא עושה שום רושם על רוטרדם. גבינות כן, יש כאן והרבה, אבל שום קציר חיטים.

מצד שני, רוטרדם יודעת שעכשיו חגים. בערך. כי יש את החג הנוצרי, שהוא לא בדיוק חג אלא תזכורת לעליית המשיח לשמיים או משהו כזה, ואין מה לחגוג. אומנם נותנים יום-יומיים חופש, אבל זהו. תסבלו בבית. שהרי המסורת הקלוויניסטית של הולנד לא באה בטוב עם חגים, וחגיגות, או שמחה. ליהנות זה לא בדיוק ראוי. אז שתוק ועשה את מה שנדרש, כי זה רק הולך להיות יותר גרוע. ככה הם מרגישים. והכי טוב להם בעולם עם זה.

אבל יש גם רמדאן. לא רק המוסלמים, שהם שליש מתושבי העיר ואף יותר, אלא גם סתם הולנדים ואחרים, יודעים שרגוע עכשיו קצת יותר. הצום, יחד עם מזג האוויר החמים, זה מרגיע. כלומר, לא כל הזמן. בערב הם מפוצצים זיקוקים, מהרגע שמותר להם לאכול. ובמיוחד שעכשיו מאי, והלילה לא יורד לפני עשר ורבע, והקריזה מהצום הארוך מוצאת לה פורקן של ממש בזיקוקים. למרות שאסור, אבל לשוטרים אין כוח לריב איתם. כבר לילה, ומחר יום עבודה.

מצד שלישי, מזל. מזל שפיינורד זכתה באליפות לפני שהתחיל הרמדאן. כי, עם כל הכבוד, רמדאן קארים, אבל גם אללה קארים, מבחינת כמה אלכוהול אסור למוסלמי לשתות באירוע כל כך לא דתי. ובעיקר לא רק אללה קארים אלא גם שליחו הנוצרי הכופר והאהוב, דירק קאוט, בן של דייג, שחזר הביתה והגשים את החלום שלו ושל כל תושבי רוטרדם. לא רק של שכונת פיינורד, בה שולט הרוב המוסלמי, אלא של כל תושבי העיר והפרברים ומחוז דרום הולנד, כולל אוהדי ספארטה ואקסלסיור, יריבות הדרבי הקטנות והמרות של פיינורד ברוטרדם.

שמונה עשרה שנים לא זכתה פיינורד בשום תואר. והשנה הדברים השתנו. דירק קאוט, בשנתו האחרונה כשחקן כדורגל, חזר מאנגליה לבית נעוריו עם חלום בן שמונה עשרה שנים. הוא הבטיח לעצמו שפיינורד תיקח אליפות, וכך קרה. אייאקס, קבוצת החוכמולוגים היהודית של אמסטרדם, שזינבה מאחוריה עד המחזור האחרון, אומנם ניצחה, אבל גם פיינורד ניצחה, שלוש אפס. וזה הספיק, כמובן. דירק קאוט הבקיע עוד בדקה הראשונה, והוסיף שניים בהמשך. הולנד הייתה כמרקחה.

עכשיו, שבועיים אחרי, הכול רגוע. אבו-טאלב, ראש העיר זו קדנציה שנייה, בירך את התושבים בחג שמח, וכלל את כל החגים האפשריים בברכתו. אוהבים אותו כאן, גם מוסלמים, אפילו שהוא עצבני על מוסלמים שלא מתנהגים כמוהו, כמו שהולנד מצפה מהם, ומכול מהגר אחר. והוא, אבו-טאלב יליד מרוקו, שוקד על תנופת פיתוח אדירה וחולם להפוך את רוטרדם לעיר המובילה בהולנד. עכשיו העיר מתכוננת לאירוח השנתי של מאות סירות מפרש, "tall ships", ספינות עץ עתיקות יותר וגם פחות, וחשוב שמזג האוויר לא יאכזב. גם ככה בוטלה חגיגת הזיקוקים של ליל השנה החדשה האחרון, בגלל אובך שלא ראו ממטר. אז מזג האוויר הוא טוב עכשיו. עשרים וכמה מעלות ובעיקר שמש. אולי טפטוף אחת ליומיים, וזהו.

ואני, בשביל להרגיש את החג קופץ למרכז העיר לאכול פלאפל ישראלי. אני מתעלם מדוכן הפטאט ההולנדי הסמוך, שהוא מגרה הרבה יותר, וגם מדוכן השווארמה הטורקי אני מתעלם. זה קל, כי לא נעים ללעוס את השווארמה שלו מול הפרצוף בזמן שהוא צם. אז פלאפל ישראלי זה הכי קרוב למאכלי החג הכמעט-פרטי שלי, ואני מעמיס עליו פטרוזיליה, בשביל הירוק של שבועות, ואני מציף אותו בנוזל הלבן שקוראים לו טחינה ובאמת מזכיר טחינה, ואני מברך את המוכרת בחג שמח ועובר לשבת בחוץ, בשמש.

וככה גם רוב הרוטרדמים יוצאים החוצה לקבל את השמש. יש כאלה שסתם הולכים לאט, חיוך על פניהם והם נושמים אביב, אחרים רוכבים על אופניים מכל הסוגים, כולל כאלה ששוכבים ומדוושים, ואחרים יושבים על הספסל בגדת התעלה או הנהר וזורקים חכה. יש דגים, אבל אין אכילות, והעיקר שיש שמש. אני מביט סביב, מנסה למצוא סימן למעמד הר סיני ולעשרת הדיברות, ורק רואה המון אדם במכנסיים קצרים וחולצות קיץ. אומנם לא כולם כך, כי לא מעטות ביניהם מקדמות את פני השמש כשהן לבושות חיג'אב המכסה את העיקר, אבל לשמש לא אכפת. אצל כולם כבר קיבל האף את הגוון הוורוד השזוף המוכר, ועוד מעט גם הפנים והידיים יישרפו מעט, ולמי אכפת. וההולנדים, שהם תמיד עסוקים מאוד אבל איכשהו מוצאים מספיק זמן בשביל חוסר-מעשה, שותים לאט קפה, או בירה, לועסים טוגנים, ומוכרים גבינה לכול דורש. יום אביב רגיל של עבודה, ושבועות מתן תורה עכשיו.

  14 תגובות על “בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים”

  1. מאוד. יפה מאוד.

  2. אהבתי , הסיפור מעודד מנוחההההה……

  3. תמיד מהנה לקרוא,
    הומור אופייני . כיף לקרוא

    שמחה

  4. מה, אייאקס קבוצה של חוכמולוגים יהודים? עכשיו אני יודע את מי לאהוד.
    מעניין שבכל ארץ יש קבוצה "יהודית" מה שעושה את העם היהודי למעצמת כדורגל חובקת עולם ואת המוני הקבוצות האחרות לאנטישמים.
    ואם פעם שנאו אותנו על ששמנו במצותינו דם של ילדיהם כיום זה בגין הכדורגל.

    • תודה, לזר.
      אבל אנא זכור כי לא שונאים אותנו כלל בכדורגל. לא כיום.
      אלא שברגע שנדע לשחק יתחילו לשנוא.
      מסתמן שזה לעולם לא יקרה.

  5. סיפור נחמד המרמז על הבאות להולנדים…..

    חומוס, בואדי או בחליל ברמלה, הכי טוב והכי שקט.
    ובהזדמנות, תביא כמה כדורי גבינה, הייתי נעצר ל-18 שעות בהולנד רק בשביל זה והיה שווה כל כדור.

    חג שמח, חג של גבינות סלטים ושימחה.

    מהחברה ברדיו ששינה פניו, יהודה

    • תודה, יהודה,
      אכן, מתגעגע…
      כשאגיע לרדיו בפעם הבאה
      אביא עימי כיכר גבינה.
      או חריץ.
      תלוי. מה שיעבור במגבלת המשקל…

  6. מה הן לובשות מתחת לחיג'אב?

  7. תודה על הסיפור כולו ובעיקר על "וההולנדים, שהם תמיד עסוקים מאוד אבל איכשהו מוצאים מספיק זמן בשביל חוסר-מעשה".
    חג טעים!

  8. יפה, יפה, חג שמח

  9. היי יוסי,
    מה הרחקת כל כך עד רוטרדם?
    בוא נגב איתנו חומוס בואדי ניסנאס או בעתיקה בירושלים.
    סיפור חביב….

  10. איזה סטלבט.
    אומסי מספר סיפור ואני נשען אחורה ועוצם עיניים.
    ככה צריך.

  11. הלכה אירופה.
    כפרה

 השאר תגובה או הערה

%d בלוגרים אהבו את זה: